שאלת עצם ההטבה ושווייה עלה גם בפסק דין רזניק . פרופסור בטכניון בחיפה רכש מהמוסד שבו עבד דירת שרד שהועמדה לרשותו לצורכי שימוש פרטי מספר שנים טרם הרכישה . תמורת השימוש במהלך השנים שילם דמי שכירות מופחתים . במסגרת רכישת הדירה שילם פרופסור רזניק לטכניון סכום הנמוך ממחיר השוק של הדירה באותו מועד . פקיד השומה ראה את ההפרש כטובת הנאה שנתן מעביד לעובדו במסגרת סעיף ( 2 ) 2 לפקודה . בית המשפט קבע שמעמדו של העובד בדירה לא היה כשל דייר מוגן ולכן לא היה זכאי על פי דין להפחתה במחיר הדירה . ההפחתה במחיר רכישת הדירה נבע מהעסקתו על ידי בעלת הדירה ולכן יש לראות אותה כהכנסת עבודה . בית המשפט מוסיף שבאופן עקרוני ( אם כי לא נדרש לכך על ידי הצדדים ) ההנחה בדמי השכירות לאורך תקופת השימוש הייתה אף היא הכנסה לפי סעיף ( 2 ) 2 לפקודה בסכום ששווה להפרש שבין השווי הראלי של שכירת הדירה לבין התשלום הסמלי החודשי ששולם למעביד . ביחס לטענה שההנחה ברכישה שקולה לכלל ההנחות החודשיות לעתיד ולכן אין לחייבה במס עונה בית המשפט כי ההנחות החודשיות חייבות במס ולכן גם מתן ההנחות מראש חייב במס ( טיעון זה רק מחזק את עמדתו של פקיד ה...
אל הספר