כעקרון , פקודת מס הכנסה מטילה את החיוב במס על הכנסות וכך נקבע בסעיף 2 לפקודה כי " המס יוטל על הכנסתו של " ... ועל בסיס מסגרת זאת נבנה כל מערך החיוב במס , ניכוי הוצאות בייצור הכנסה , מתן פטורים וכדומה . כמובן שאת המס עצמו משלם בעל ההכנסה והוא זה שאחראי לתשלום , מאחר שהוא זה שזכאי בדין לאותה הכנסה , ובהתאם גביית המס תהא ממנו . לשם כך מבצע המחוקק הפרדה כוללת בין שני סוגי מפיקי הכנסה – יחידים מחד וח ֶ בר בני אדם מאידך , וקובע לגבי כל אחד מהם שיעורי מס אחרים אשר נגזרים ממגוון סיבות , בהם די אם נזכיר שיקולים פיסקליים מול שיקולים חברתיים , שיקולים סוציאליים מול שיקולים מוניטריים ועוד . לגבי כל אחד מאלה קובע המחוקק שיעור מס אחיד לכלל ההכנסות שהוא מפיק וזהו הדין העיקרי הרלוונטי . כך לגבי יחיד קבוע בסעיף 121 לפקודה כי שיעור המס המוטל על הכנסתו יהיה מדורג בהתאם למדרגות מס שנקבעו ( מכונה " מס שולי , ( " שיעורים שמשתנים די בתכיפות בהתאם למדיניות הממשלה . להלן נוסח הסעיף כפי שהוא מתייחס לגבי שנות המס החל מ – 2010 ") א ) המס על הכנסתו החייבת של יחיד בשנת המס יהיה כלהלן : ( 1 ) על כל שקל חדש מ 192 ,...
אל הספר