בשונה מעסק ומשלח יד , אשר לגביהם קבע המחוקק הגדרה בסעיף 1 לפקודה , הרי שבמקרה של עסק או עסקה אקראיים אין כל התייחסות בהגדרות פקודה ולכן נדרשו בתי המשפט והפרקטיקה המקובלת למלא את ההגדרה בתוכן . ראשית , לפחות מילולית , יש להבחין כי מדובר בשני מקורות החבויים בהגדרה אחת : . 1 עסקה אקראית בעלת אופי מסחרי . . 2 עסק אקראי בעל אופי מסחרי . לשניהם תנאי משותף לפיו על העסקה או העסק להיות בעלי אופי מסחרי . מבחינה מילולית נראה כי התנאי הזה יכול להתקיים בד בבד הן במכירת נכס והן במתן שירות . נראה כי בבסיסו של דבר כיוון המחוקק לעסקאות שבמצב רגיל הן הוניות אך נילווה להן סממן מסחרי . ואולם , הפסיקה הרחיבה את ההגדרה גם לפעולות שאינן מכר של נכס , כפי שנראה בהמשך . השכרה כעסקת אקראי – לפי פסק דין אוגדה , השכרת נכס לא יכולה להיות עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי . בית המשפט קובע כי המונח של עסקת אקראי נועד לבחון אם פעולה שהיא הונית לפי טיבה יכולה להיחשב בנסיבות מסוימות פרותית . עסקת השכרת נכס היא לעולם פרותית , בין אם לפי סעיף ( 1 ) 2 לפקודה ובין אם לפי סעיף ( 7 ) 2 (/ 6 ) 2 לפקודה . המבחנים לעסקת אקראי מושתתים ע...
אל הספר