פקודת מס הכנסה מתייחסת לפעילות הכלכלית עצמה כנושא לעניין החיוב במס , וכך בסעיף 2 לפקודה נקבע מפורשות כי המס מוטל על ההכנסה , ובמקרה הנדון – הכנסה מעסק , כפי שהגדרנו עד כה . כמובן שחובת התשלום מוטלת על בעל העסק , מפיק ההכנסה בהיותו היישות המשפטית שעומדת מול פקיד השומה . במסגרת התארגנות כלכלית מקובלת אנו נתקלים לא אחת במצב שבו לאדם יש עסק המתופעל בידי אחרים , לדוגמה : כאשר קבלן משנה או מנהל שכיר מפעילים מטעמו את העסק תמורת שכר . בהקשר זה עולה מיד השאלה בדבר זהות החייב במס והאם עדיין ניתן לטעון כי אותו אדם חייב במס מכוח סעיף ( 1 ) 2 לפקודה ולו יש לייחס את ההכנסה מהעסק , שהרי אין לו יגיעה אקטיבית בעצמו . האם לאותו אדם יש אפוא הכנסה ממקור פסיבי ? על פי הפסיקה , המבחנים שאותם יש להציב הם אותם המבחנים כמו בכל מקרה אחר , ויש לבחון את הפעילות הכלכלית עצמה וזאת ללא קשר לזהות של מי שעומד בראשה או של בעליה , וללא קשר לזהותו של מי שמפעיל את העסק בפועל עבור בעליו . עדיין , יש לבחון מתי מדובר בהשכרה של נכסי עסק ולא בתפעול עסק . סוגייה כאמור נדונה גם בפסק דין אגודת ידידי האוניברסיטה . באותו מקרה דובר ...
אל הספר