1 מבוא

הבטחת האדם מפני הסיכון החברתי של פגיעה בעבודה נתקבל בראשונה בגרמניה בשנת . 1884 ההבטחה מפני פגיעה בעבודה היא במדינות רבות הסיכון החברתי הראשון שזכה להכרה במערכת הביטחון הסוציאלי , ובמדינות מסוימות זה עדיין הסיכון החברתי היחיד המבוטח במערכת זו . בישראל נכלל ענף ביטוח נפגעי עבודה כבר בחוק הביטוח הלאומי המקורי שנחקק בשנת . 1953 באותה העת התייחסה ההגנה שסיפקה מערכת הביטחון הסוציאלי הישראלית מפני הסיכון החברתי של פגיעה בעבודה לעובדים שכירים בלבד . לאחר זמן , נעשה צעד חלוצי ותחולת ההגנה הורחבה ופרסה את רשתה גם על מבצעי עבודה במעמד של עצמאים . מבחינה זו הייתה ישראל חלוצה . בחינת המשפט המשווה מלמדת שמעצבי המדיניות החברתית הכלכלית נקטו צעדים מקדמיים כדי למזער את שיעורן של הפגיעות בעבודה . צעדים אלה היו אמורים לצמצם את מידת ההזדקקות להגנה שמספקת מערכת הביטחון הסוציאלי מפני פגיעה בעבודה . בדרך כלל עוצבה חקיקה מסדירה לתכלית זו . בישראל , למשל , שימשה פקודת הבטיחות בעבודה ] נוסח חדש [ התש"ל 1970 ( להלן : פקודת הבטיחות בעבודה ) לתכלית זו . חקיקה מסדירה מסוג זה נועדה להגן על חיי אדם מצד אחד , ולצמצם...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה