הזכות לקצבת שאירים נועדה להבטיח קיום בכבוד לאלמן או לאלמנה של תושב או תושבת ישראל שנפטרו וליתומים שהשאירו אחריהם . הזכאות לקצבת שאירים מותנית במילוים של חמישה תנאים והם נדונים להלן . א . הנפטר היה תושב ישראל התנאי הראשון שקיומו נדרש כדי לזכות בקצבת שאירים הוא שהנפטר יהיה תושב ישראל בעת פטירתו . קצבת שאירים משולמת לשאיר של מבוטח בביטוח זקנה , וכדי להיות מבוטח כאמור נדרש שהנפטר יהיה תושב ישראל . נדגים : בפסיקה עלתה לדיון שאלת התושבות של מבוטח שהיה נשוי ונסע לחוץ לארץ לפרנסתו , אך משפחתו נשארה בארץ . המבוטח קיים קשר הדוק ורצוף עם משפחתו . נקבע כי ביתו של מבוטח , כאמור , היה ונשאר בארץ , ושהותו בחוץ לארץ הייתה ארעית . אם מכלול הראיות מצביע על כך שהיה בכוונתו לשוב ארצה — יש לראותו תושב הארץ במותו . על כן , אלמנתו של תושב הארץ שמת בחוץ לארץ היא אלמנתו של תושב והיא תהיה זכאית לקצבת שאירים , אם יתקיימו בה שאר תנאי הזכאות . התנאי משתנה כשמדובר בנפטר שלא נולד בישראל . בנסיבות אלה , הדרישה היא שהנפטר עלה לישראל לפני שמלאו לו 60 שנה . ב . השלמת תקופת אכשרה בטרם הפטירה כדי להיות זכאי לקצבת שאירים נ...
אל הספר