קצבת הזקנה אמורה להבטיח לאזרחים הוותיקים קיום בכבוד . להגשמת תכלית זו נבנתה קצבת הזקנה משלושה נדבכים משלימים : א ) קצבת זקנה אחידה ואוניברסלית , המוענקת גם מכוח חוק הביטוח הלאומי וגם שלא מכוחו ; ב ) תוספות לקצבת הזקנה ששיעורן מוכתב בהתאם להיסטוריה התעסוקתית של המבוטח ולמצבו המשפחתי ; ג ) השלמת הכנסה המיתוספת על קצבת הזקנה ומותנית בעמידה במבחן הכנסות . כל אחד מהנדבכים האלה מזקיק דיון נפרד . כמו כן , נדרש לבחון את שיטת עדכונה של קצבת הזקנה , שכן היא אמורה להבטיח את כוח הקנייה של קצבת הזקנה ולאפשר בתוקף כך את הקיום בכבוד של האזרחים הוותיקים . א . נדבך ראשון : קצבה אחידה ואוניברסלית – שיעורה ועדכונה קצבת הזקנה משולמת על בסיס אוניברסלי לכל מי שהגיע לגיל הזכאות המוחלט , והיא אינה מותנית בעמידה במבחן הכנסות כלשהו . קצבת הזקנה הבסיסית היא אחידה . בשנת , 1953 בעת שנחקק חוק הביטוח הלאומי , נקבעה קצבת זקנה בסיסית ליחיד בסך ל"י 15 לחודש . למטרת עדכונה הוצמדה קצבה זו למדד שלפיו משלמים תוספת יוקר לעובדי המדינה . ערכה של קצבת הזקנה באותה העת היה 21 . 7 % מן השכר הממוצע . עם השנים נשחק כוח הקנייה של ק...
אל הספר