עקרונית , עצם הרעיון להפעיל בישראל תוכנית לשילוב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה בעבודה הוא חיובי . גלום בו מסר חינוכי וחשוב : הוא עשוי לטפח את ההתייחסות לעבודה כאל ערך , הוא עשוי לבנות גשר המאפשר למודרים לשוב ולהיות חלק מהחברה והקהילה , הוא עשוי להחזיר את יחסי התלות המתקיימים בין הפעילים ללא פעילים למצבם התקין ולאשש בכך את האיתנות הפיננסית של מערכת הביטחון הסוציאלי , הוא עשוי לצמצם את התלות בקופה הציבורית והוא עשוי לפתח את האחריות של הפרט . אבל כדי שרעיון שילובם של מקבלי הקצבאות בעבודה יוכל למלא את התפקיד המוסרי על מכלול פניו , כאמור , הוא צריך לעבור מקצה שיפורים יסודי ביותר . קיים חשש כבד שבלעדי השיפורים הנדרשים עלול נזקה של התוכנית להיות רב מתועלתה . לא זו בלבד שהיא לא תחנך לערכים , לא תשיב את המודרים לחברה ולא תאזן את יחסי התלות , אלא שיישומה עוד יגדיל את התסכול ואת הרגשת העלבון והדחייה שחשים מי שחיים בשולי החברה וניזונים מקצבת הבטחת ההכנסה . להלן מאמרו של ג'וני גל העוסק בהחלתה של תוכנית מרווחה לעבודה בישראל ( היא תוכנית ויסקונסין , ( שנועדה להעמיק את שילוב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה בשוק העבוד...
אל הספר