הגדרת המושג מבוטח מקבעת פן אחד של יסוד הנגישות המסדיר את ההגנה מפני חשיפה למצבים של אבטלה . פן זה של הנגישות מוכתב בסעיף 158 לחוק והוא מוקנה לשתי קבוצות של אנשים העומדים בתנאים הנקובים להלן . א . מבוטח : מעמד אזרחי , מעמד בעבודה וגיל העבודה בקבוצת המבוטחים הראשונה נכללים אנשים העומדים במבחן משולש : במישור המעמד האזרחי , במישור המעמד בעבודה ובמישור גיל העבודה . . 1 המעמד האזרחי ההשתייכות לקבוצת המבוטחים הראשונה מוכתבת מכוח המעמד האזרחי . מנקודת מוצא זו נקבע כי מבוטח — לעניין ביטוח אבטלה — הוא אדם שיש לו מעמד של תושב או שהוא בעל אשרת תושב ארעי בישראל . דרישת התושבות מוציאה את העובדים הזרים מקטגוריית המבוטחים בביטוח אבטלה . יש לציין כי לצד המונח " עובדים זרים" קיים גם המונח " מהגרי עבודה . " ההבחנה ביניהם מתבטאת בהגדרה מצמצמת המתייחסת לעובד זר אך ורק ככוח עבודה זר בהווייתו למקום . בעבר התייחסו במושג זה לעובדים עונתיים . במשך הזמן החלו להבין כי המרכיב עבודה וזרות הוא רק אחד המרכיבים וכי בעצם יש לראות בתנועת עובדים ממקום אחד לאחר חלק מתהליכים גדולים יותר של הגירה , מכאן נולד המושג הגירת עבו...
אל הספר