הרשויות המקומיות הערביות התפתחו בשני צירים : הציר המקומי , בתוך היישוב , והציר הקולקטיבי , במישור הלאומי . מנהיגיהן פועלים בשני הצירים , בידיעה שפתרון דלות המשאבים אינו מצוי במישור האזרחי המקומי לבדו , אלא גם במישור הלאומי , וכי שינוי המדיניות הארצית יסייע במישור המקומי . הבנת הסינרגיה בין שני הצירים האיצה את הקמתו של ועד ארצי של ראשי רשויות מקומיות שידגיש את המימד הקולקטיבי שלהן . הוועד הוקם כבר בשנת 1974 ביוזמתם של 15 ראשי רשויות מקומיות ערביות מהגליל ומהמשולש . המדינה , שאת עמדתה ייצג היועץ לענייני ערבים , תמכה בתחילה בהקמת הוועד . הגוף , שעסק בעיקר בסוגיות מוניציפליות , החל להתמודד גם עם סוגיות המייצגות את האוכלוסייה הערבית בממדים לאומיים . על התשתית שהניח הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות , וכמרכיב ראשי בתיפקודו ובהנהגתו , כ וּ ננה בשנת 1982 ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל , שכללה חברי כנסת ונציגי גופים פוליטיים ערביים ( רכס ורודניצקי . ( 38-39 : 2009 ראש הוועד הארצי כיהן כראש ועדת המעקב מייסודה ועד , 2008 אז התפצלו התפקידים . הוועד הארצי של הרשויות המקומ...
אל הספר