עיריות

שלושה תהליכים תורמים להתפתחותן של הערים במיגזר הערבי : . 1 שיעור ריבוי טבעי גבוה , שהאיץ את תהליך העיור ביישובים : יישוב שחוצה את סף גודל האוכלוסייה המינימלי ( כ 20 , 000 תושבים , ( מוגדר על ידי שר הפנים כעיר , שתנוהל באמצעות עירייה במקום מועצה מקומית . . 2 מדיניות משרד הפנים עודדה את עיור היישובים הערביים גם משיקולים טריטוריאליים , ותרמה לשינוי במידרג הרשויות המקומיות הערביות . במקרים מסוימים שינה שר הפנים את מעמדו של יישוב לעיר , אף על פי שגודל האוכלוסייה בו לא הגיע לסף המינימלי ח' ) מאיסי . ( 2005 הגדרתם של יישובים כערים עלתה בקנה אחד עם מדיניות המוניציפליזציה של האוכלוסייה הערבית , וכבר מתחילת שנות ה 50 של המאה ה 20 שיקפה מגמה של מתן שירותים באמצעות מנהיגים או מכובדים מקומיים . מנגד , שלטון מקומי בעל אופי ייצוגי איפשר להגביר את תלותם של האזרחים הערבים בשלטון המרכזי ואת הבקרה שלו עליהם ( שחאדה וסבאג חורי . ( 2005 . 3 תהליך איחוד של רשויות מקומיות , רשויות סמוכות שביניהן רצף של שטח בנוי , הביא בשנת 2003 להקמתן של 3 עיריות שבהן 8 רשויות , ומתוכן 7 מועצות מקומיות . האיחוד לא פתר את ...  אל הספר