החברות העירוניות הפכו בשנים האחרונות לגורם דומיננטי בפיתוח הכלכלי של הרשויות המקומיות . החברה העירונית היא יישות משפטית עצמאית נפרדת , אשר נועדה לגשר בין הרשות המקומית לבין המיגזר הפרטי בעל המשאבים והאוריינטציה העסקית , כדי להבטיח תנאים אופטימליים להצלחת פרויקטים כלכליים ציבוריים . כלומר , החברה העירונית איננה חלק מהמיגזר הפרטי ואינה מתחרה בו , אלא משרתת את צורכי הציבור על בסיס שיקולים עסקיים תוך הכוונה ציבורית . החברה העירונית איננה המצאה חדשה ; חברות עירוניות קיימות מאז קום המדינה ( וחלקן גם לפני כן , ( כאחד מכלי הביצוע של הרשויות המקומית . נכון לשנת 2011 היו רשומות כ 380 חברות עירוניות ( כ 50 % מהן פעיל וֹ ת , ( מתוכן כ 80 % הן חברות עירוניות העוסקות בפיתוח כלכלי אורבני , והשאר פועלות בתחומים חברתיים שונים , כמו חינוך , רווחה ועוד . על פי סעיף 249 א לפקודת העיריות , רשות מקומית מוסמכת להקים חברה עירונית , וחברה כזו פועלת באופן עצמאי , הן ארגונית והן עסקית . יחסי הגומלין בין החברה העירונית לבין הרשות המקומית אמורים להיות יחסי בעלים-חברה , כמקובל במיגזר העסקי , כאשר החברה העירונית ...
אל הספר