מוצרים ציבורים , על פי התיאוריה של סמואלסון , מוגדרים כמוצרים שנהנים מהם בו בזמן תושבים רבים , ללא הוצאה נוספת בגין כל פרט . מוצרים אלה מאופיינים בשתי תכונות עיקריות : הנאתו של אדם אחד איננה גורעת מהכמות שאדם אחר יכול ליהנות ממנה , ודוגמה לכך הם שידורי רדיו או שיטור עירוני ; עבור מרבית המוצרים הללו יש קושי לגבות תשלום בזמן הצריכה , ומכאן הקושי למנוע את צריכת המוצר ממי שאינו משלם עבור השימוש במסגרת מיסיו העירוניים ; דוגמה לכך היא תאורת רחוב , שגם תושב רשות אחרת המבקר בעיר נהנה ממנה . קיימים סוגים שונים של מוצרים ציבוריים , כאלה שתחום ההנאה מהם מוגבל מבחינה טריטוריאלית . אלה מכונים מוצרים ציבוריים מקומיים , ויכולה ליהנות מהם רק האוכלוסייה המתגוררת באזור מסוים . לדוגמה , מתחנת רדיו אזורית , שטווח משדריה מוגבל , יכולים לרוב ליהנות רק תושבי האזור הסמוך למשדרים . משום כך אך טבעי הדבר , ששירות מעין זה תספק הרשות המקומית . מוצרים ציבוריים נוספים הם מוצרים שיש להם השפעות חיצוניות , ( externalities ) שנהנים מהם גם אנשים אשר אינם צורכים אותם ישירות . דוגמה לכך היא חיסון מפני מחלה מידבקת : לא רק ה...
אל הספר