כמושל מקומי , הרשות המקומית מנהיגה ומנהלת את החיים הציבוריים בתחום השיפוט שלה . בראש הרשות המקומית ניצבת המועצה , הגוף הנבחר , בית המחוקקים המקומי , שהיא הגוף העליון של היישוב . לאחר הבחירות מגבש ראש הרשות בקרב הדרג הנבחר קואליציה פוליטית המורכבת ממספר סיעות ( אלא אם כן זכתה רשימתו של ראש הרשות ברוב המושבים במועצה , מצב נדיר למדי . ( מטרת ההסכמים הקואליציוניים היא להסדיר את חלוקת העוצמה ברשות , ובמסגרתם מחולקים תפקידים , משרות ומשאבים תמורת אמון ותמיכה של הסיעות השותפות בקואליציה במדיניות הציבורית המקומית המועדפת . בדרך כלל , הקואליציה נהנית מרוב מספרי בקרב חברי המועצה , וכך מצליחה הקואליציה לתמוך במדיניות ראש המועצה ולשמר את קיומה , תוך כיבוד ההסכמים הקואליציוניים בין שותפיה . כלומר , המיקוח הקואליציוני היה ונשאר מרכיב חשוב בתרבות הדמוקרטית בשלטון המקומי . כאשר ראש הרשות אינו מצליח לגבש קואליציה בעלת רוב מספרי , ולחברי האופוזיציה יש רוב כזה , הוא יתמודד במהלך הקדנציה עם מועצה לעומתית , כלומר מועצה שבה רוב חברי המועצה אינם נמצאים דרך קבע לצידו של ראש הרשות . קרוב לוודאי שמועצה לעומתית ...
אל הספר