סיכום

פרק זה סקר את התפתחות מערכת היחסים בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי בישראל . בהקשר זה ניתן להבחין בשלוש תקופות : › התקופה שקדמה להקמת המדינה , עת התעצם השלטון המקומי כאחד מביטויי האוטונומיה של הקהילה היהודית בארץ . › שנות המדינה הראשונות עד שנות ה 80 של המאה ה , 20 שבהן עוצב השלטון המקומי כזרוע ביצוע של המדינה הריכוזית , אשר מצד אחד קלטה את החקיקה המנדטורית , אך מצד אחר נמנעה מלפתח ולטפח את השלטון המקומי . › שנות ה 80 של המאה הקודמת , תקופה שבה החל השלטון המקומי להתפתח כיישות שלטונית שרכשה בהדרגה יכולת תיפקוד אוטונומית , גם אם תפנית זו נבעה מהסדרים מעשיים שטרם עוגנו בחקיקה . המעבר לבחירה ישירה של ראשי הרשויות , התפתחותו של סדר יום אזרחי הנותן משמעות לזירה המקומית , ונסיגתה של המדינה ממחויבויותיה בזירה זו — כל אלה יצרו מרחב פעולה חדש עבור השלטון המקומי , גם אם החקיקה הפורמלית הגבילה עוד יותר את עצמאותו , בעיקר בתחום הפיסקלי . חוק העיריות החדש , אם אכן יחוקק , מבשר בעיקר את מיסודו של השלב השלישי , לא בהכרח את התפתחותו של שלב חדש לחלוטין . שנות ה 80 היו גם צומת חשוב של הסטת מוקדי ...  אל הספר