שתי גישות: "סוכנות" ו"שותפות"

בקרב העוסקים בסוגיית הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי קיימות שתי גישות בסיסיות , שונות בתכלית זו מזו . גישה אחת רואה בשלטון המקומי מכשיר מינהלי , סוכן שנועד לספק שירותים לאומיים באזור מסוים . היא רואה ברשות המקומית סוכנות שדה מינהלית , זרוע ביצוע אדמיניסטרטיבית של השלטון המרכזי . ברוח זו , השלטון המקומי הוא גוף בעל אופי אדמיניסטרטיבי גרידא , ולא יישות פוליטית בפני עצמה . יש 40 קלכהיים . 18-19 : 1997 המגדירים את מערכת היחסים הזאת כמערכת יחסים שבין " קבלן ראשי" ל"קבלן משנה" או קבלן ביצוע , אשר ממלא את תפקידו מטעם גוף שלטוני אחר , הכפוף להוראותיו , נתון לפיקוחו , מנוהל ונשלט מן המרכז , ותלוי לשם מילוי המשימות המוטלות עליו במשאבים הכלכליים והשלטוניים שמעמיד לרשותו ה"קבלן הראשי , " כלומר השלטון המרכזי . לפי תפיסה זו , אין לקבלן המשנה זכות קיום משל עצמו , וכאמור הוא מהווה זרוע ביצוע המכ וּ ונת למילוי מטלות ולאספקת שירותים מוגדרים מראש . בניגוד לתפיסה הרואה בשלטון המקומי מינהל מקומי , תפיסה השותפות רואה בשלטון המקומי גוף שלטוני עצמאי , יישות שלטונית נפרדת , אשר נבחרת בבחירות דמוקרטיות , ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה