תיאוריות שעניינן החלוקה המרחבית של העוצמה

יסודו של השלטון הוא בעוצמה , והוא מתבטא , בראש ובראשונה , ביכולת השפעה על הניווט ועל הניהול הכללי של המערכת הפוליטית , ועל תוצאות המאבקים בין המשתתפים הפעילים בה . בידי השליטים מצויה למעשה הריבונות — הסמכות העליונה והיכולת הממשית הבלעדית לעצב בשטח נתון סדר מדיני ולהשליטו על האוכלוסייה , ללא כפיפות לגורם אחר , פנימי או חיצוני . החלוקה המרחבית של העוצמה היא תוצאה של תהליך פוליטי , הכולל את קביעת הערכים והיעדים שעל בעלי העוצמה לשרת , וכן את הקביעות בדבר האופן שבו תיושם העוצמה , ואילו רשויות יטפלו ביישום העוצמה ויקבלו את הסמכויות הדרושות לשם כך . 6 היווצרותן של יחידות ממשל מקומיות , יציגות ובלתי יציגות , נבעה בחלקה מסיבות היסטוריות , אך גורם מכריע בכך היה השיקול התיפקודי . השלטון המרכזי או הכלל מדינתי ראה צורך להקים מסגרות מינהל וממשל מקומיות כדי שלא ייאלץ לתאם בעצמו בין כל הפעילויות במישור המקומי . ברוב המדינות ישנה הפרדת רשויות טריטוריאלית בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי , וכן חלוקה פונקציונלית , כלומר חלוקת תפקידים וסמכויות ביניהם . כדי להבין את דפוסי הממשל השונים המשקפים תיאוריות ...  אל הספר