ההתנגדות להכללת הזכויות החברתיות בזכויות האדם נדחתה . ידם של מי שסברו שיש להכיר בהן כבזכויות אדם הייתה על העליונה והן נכללו בסופו של התהליך בהכרזה האוניברסלית על זכויות האדם . ההכרה בזכות אדם חברתית היא בעלת כפל פנים בכל הנוגע לזכות האדם המובטחת מצד אחד , ולאחריות המדינה המגדירה את חובתה מצד אחר . מכאן , שיש צורך להציג את אמות המידה המכתיבות את מידת המחויבות של המדינה כשמדובר במימוש זכויות האדם החברתיות . מדובר באמות מידה עקרוניות המיושמות למימוש מכלול הזכויות החברתיות . אמות המידה האלה תהיינה ישימות כמובן גם כשמדובר במימוש הזכות לביטחון סוציאלי כזכות אדם חברתית . הן תהיינה רלוונטיות כשמדובר בהגדרת גבולות חובת המדינה להפנות משאבים כדי להבטיח לכל אדם את ביטחונו הסוציאלי או את הזכות לתעסוקה . אמות המידה האלה תהיינה רלוונטיות כשמדובר בהגדרת גבולות חובת המדינה לאמץ מדיניות פעילה המכוונת לקידום תעסוקה מלאה ויצרנית , ובחובתה של המדינה להבטיח את מימוש הזכות על ידי נקיטת האמצעים המתאימים . שאלה היא כיצד נדע אם המדינה אכן מקיימת את המתחייב מאחריותה כשמדובר במימוש הזכות לביטחון סוציאלי או במימוש...
אל הספר