מבוא ניתן לחלק את הנימוקים לטובת מדינת הרווחה לנימוקים מוסריים ולנימוקים של תוצאה . הראשונים פונים למטרות–העל המוסריות , כגון שוויון או צדק ; ואילו האחרונים – לתוצאות המיטיבות עם המשק או עם מערכות–משנה אחרות של החברה . בשנים האחרונות הופנו שתי צורות ההצדקה לטובת מדינת הרווחה נגדה . ניתן לחלק את הביקורת המוסרית על מדינת הרווחה לשני מחנות : האחד מערער על עצם תרומתה של מדינת הרווחה לערכים המוסריים ; השני מכחיש שקיימים ערכים מוסריים קוהרנטיים כלשהם שלפיהם ניתן להעריך אותה או הסדרים חברתיים אחרים . שתי הדוגמאות הבולטות של המחנה הראשון הן " שוחר החופש" ו" ( Libertarian ) חסיד חיי השיתוף" . ( Communitarian ) הראשון טוען , שמדינת הרווחה שוללת את זכויות הפרט , פוגעת בחירות ויוצרת תלות ; השני טוען , שהיא מערערת את קשרי השיתוף וההדדיות המשפחתית ויוצרת תלות . וברקע , כרעש לוואי–מתמיד , מצויה צורה חזקה של רלטיביזם פילוסופי , השולל כל אפשרות לנסח באופן קוהרנטי מטרות אוניברסליות , ועל אחת כמה וכמה מוצדקות , ואשר מציע צורה חזקה של פלורליזם בחיים הציבוריים ובמדיניות החברתית . במבקריה ה"תוצאתיים" של מדי...
אל הספר