יש נטייה להתייחס לרשימת מצבי הסיכון החברתי שיישקלו במסגרת תכלית הביטחון הסוציאלי כאל רשימה סגורה . גישה זו מצמצמת את היקף תכליתה של שיטת הביטחון הסוציאלי , שכן היא נעדרת גמישות וחסרה את הדינמיות הנדרשות כדי להבטיח את האדם מפני הסיכונים החברתיים שמציאות החיים מזמנת . השינויים הדרמטיים בתחום הכלכלי , החברתי , הטכנולוגי , הדמוגרפי , ובתחומי חיים נוספים שהיינו עדים להם במהלך המאה ה 20 ( ועוד נכונו להתפתח במאה ה , ( 21 מחייבים להגמיש את הגדרת הסיכון החברתי ולהקנות לה את הדינמיות ההולמת . זאת ועוד , כפי שפיטרס מסביר , ניסיון החיים מלמד שסיכונים חברתיים מסוימים עשויים , בתקופות מסוימות , לקבל הכרה ביתר קלות מאחרים . כך גם אי הכרה באירוע מסוים כסיכון חברתי בתקופה מסוימת עשויה להשתנות בתקופה אחרת . המודעות החברתית מתפתחת ולכן רשימת הסיכונים החברתיים אינה קבועה . מכאן , שחייבים להבטיח את הגמישות והדינמיות של תכלית הביטחון הסוציאלי הנגזרת מהגדרת המונח סיכון חברתי וזאת בכל אחד מההקשרים הנדונים להלן . א . סיכון חברתי : הגמשה - החלה על מצבים חדשים אין להתייחס לרשימת הסיכונים החברתיים שתכלית הביטחו...
אל הספר