לאה אחדות, "העוני בישראל בפרספקטיבה של העשור האחרון", 30 הדעה הרווחת (2001) 5, עמודים 6-5

המגמות בהיקפה של תופעת העוני בישראל ובמאפייניה במרוצת העשור האחרון תועדו בסקירות ובמחקרים רבים , על רקע התמורות הדמוגרפיות שאיפיינו את החברה בישראל עם קליטתם של גלי העלייה של ראשית שנות ה–90 וההתפתחויות הכלכליות במשק . דגש מיוחד הושם על השינויים בדפוסי ההשתתפות בכוח העבודה ועל קשרי הגומלין שבין שוק העבודה ומצב התעסוקה ובין תופעת העוני , ועל התפקיד שמילאה מערכת הקצבאות בצמצום רמת העוני בישראל . מגבלת המקום במסגרת מאמר זה אינה מאפשרת להרחיב את הניתוח , אלא רק להציג בפני הקורא באופן תמציתי את תמונת העוני העכשווית בפרספקטיבה של העשור האחרון ובהשוואה בינלאומית - ולהצביע על כיווני המדיניות הרצויים שמעלים מעת לעת בדיונים ציבוריים אנשי חברה וכלכלה המייצגים מגוון רחב של תפיסות עולם . בישראל של היום חיות בערך 300 אלף משפחות עניות 18 % ) מכלל המשפחות במדינה , ( שהכנסתן הפנויה נמוכה מקו העוני . במשפחות העניות חיות למעלה ממיליון נפשות , שמתוכן 500 אלף בערך הם ילדים . כלומר , כל ילד רביעי בישראל חי במשפחה ענייה . תמונת מצב זו משקפת מצד אחד את העוני לפי ההכנסה הכלכלית , הנובע בעיקר מהיקף השתתפות המשפ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה