בסוף שנות התשעים חברות רבות פיתחו מיזמים הקשורים בקריאה של ספרים דיגיטליים , בהן רשת הספרים האמריקנית " בארנס אנד נובל , " חברת " פאלם" ( Palm ) וכמה חברות הזנק ( סטרט אפ . ( עם התפוצצות בועת הדוט . קום היה נראה שהחלומות על אודות ספרים דיגיטליים נגוזו - המיזמים נסגרו וחברות ההזנק נעלמו , אך לא לגמרי . החל מאמצע שנות האלפיים החלו כמה חברות אלקטרוניקה להשיק מכשירים לקריאת ספרים דיגיטליים המכונים Electronic Readers או בקיצור . eReaders מכשירים אלו התבססו על טכנולוגיות הנייר והדיו האלקטרוניים ויועדו בראש ובראשונה לקריאת ספרים דיגיטליים . מדוע מכשירים אלו לא יועדו מלכתחילה גם לתעשיית העיתונות ? התשובה קשורה בהבדלים בין שני המוצרים . על אף שספרים ועיתונים מבוססים על טקסט , בכל עיתון קיימים מרכיבים של עיצוב , גרפיקה ועימוד המורכבים הרבה יותר מאלו של ספר ממוצע . בכל עמוד בעיתון יומי מתקיים שילוב של כותרות בגודלי גופן שונים , ידיעות בהיקפים שונים הפרוסות על גבי כמה טורים וכוללות צבע ותמונות . אם בזה לא די , כל יום מציב לפני העורך הגרפי של העיתון אתגר חדש . התאמתו היומיומית של הפורמט המודפס למהד...
אל הספר