5.4 מדדים: מדדי רמת מחיה ומדדי יוקר מחיה

בפרק זה ניישס את תורת ההעדפה הנגלית שהוצגה ביחידה 3-4 לצורך הדיון בשאלה כיצד אפשר להשוות בין רמות הרווחה ( התועלת ) של צרכן הפועל בשתי סביבות תחרותיות שונות , בהינתן מידע על מערכות המחיריס ועל סלי המצרכיס שהצרכן בוחר לצרוך בשתי הסביבות . אנו נאמר שחל שיפור ברווחת הצרכן ( רמת התועלת של הצרכן עולה , ( אס סל המצרכיס שהוא בוחר בסביבה השנייה עדיף מסל המצרכיס שהוא בוחר בסביבה הראשונה . לעומת זאת , אנו נאמר שחלה הרעה ברווחת הצרכן ( רמת התועלת של הצרכן יורדת ) , אס סל המצרכיס שהוא בוחר בסביבה הראשונה עדיף מסל המצרכיס שהוא בוחר בסביבה השנייה . שים-לב , יחס ההעדפה של הצרכן או פונקציית התועלת המייצגת אותו אינס חלק מהמידע העומד לרשותנו . אף-על-פי-כן , המידע הזמין על מערכות המחיריס ועל כמויות סלי המצרכיס מאפשר הגדרה וחישוב של מדדי רמת מחיה , מדדי כמויות , שבעזרתס אפשר להסיק מסקנות על השינוי ברווחת ( תועלת ) הצרכן במעבר מסביבה תחרותית אחת לסביבה תחרותית אחרת . כפי שנראה , מדדי המחיריס , ובפרט מדד המחיריס המוכר לנו מפרסומי הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה , אינס מדדי רווחה . במהלך הדיון נניח ששתי הסביבות הת...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה