פעולותיה של יפן בסין ובהודו-סין גרמו להתנגשות אינטרסים בינה ובין ארצות הברית ובריטניה . ארצות הברית הכריזה חרם על ייצוא סחורות וחומרי גלם ליפן , בייחוד ברזל ודלק . החרם פגע קשה בכלכלה היפנית ובעיקר בהתרחבותו של הצי היפני , ויפן חיפשה מקורות חדשים לחומרי הגלם . עקב זאת פלשו היפנים לאיי הודו המזרחית ההולנדית ( אינדונזיה . ( הקרע בין ארצות הברית ליפן העמיק מאוד , וארצות הברית חששה מההתפשטות היפנית באוקיינוס השקט . בשנת 1941 ניהלו השתיים מגעים דיפלומטיים כדי לפתור את המשבר . בינתיים הורה הנשיא רוזוולט להעביר את צי האוקיינוס השקט להוואי בידיעה שיכולת התגובה שלו שם תהיה מהירה יותר ; והיפנים , שהתרשמו עמוקות מההתקפה של הצי הבריטי על נמל טרנטו באיטליה , כבר הגו במתקפה דומה משלהם . בסוף 1941 הגיעה ממשלת יפן למסקנה שהמשבר עם ארצות הברית לא ייפתר בדרכי שלום והטילה על קייגון טאישו יממוטו לתכנן מכת מנע על הצי האמריקאי בהוואי . יממוטו ידע כי האמריקאים ישיבו מלחמה , אבל קיווה כי יצליח להרוויח זמן מספיק כדי שיפן תוכל לכבוש את השטחים שרצתה במזרח הרחוק .
אל הספר