ג'אנונה פיתח מחקר דומה בבואו לנתח את עלייתם ואת נפילתם של הלנגוברדים , אבל התפיסה שלו היתה שונה מזו של המודיני . הוא ניסה ללמוד את אורחותיהם , דתם ומשפטיהם , אך התפיסה המשפטית הנפוליטנית , שהוא היה אחד מאבותיה , לא הועילה בכיוון זה . הוא לא היה מוכן לצודד בפירושיו של מורטורי , כי המלכות הלנגוברדית נפלה כתוצאה מפלישותיהם של המלכים הקרולינגיים , מה שחיזק את השלטון של האפיפיורות על הלנגוברדים . לדעתו ההתנגדות מעמק הפו לאפיפיורות נבעה מההתנגדות לשלטון ה"מגן" על איטליה בשל ה'דונאציו' של הקיסר קונסטנטינוס . כאן הוא אימץ את התפיסה הגיבלינית של גרוטיוס ושפינוזה . מורטורי , שהיה רחוק מהליברטיניות של ג'אנונה , נשאר נאמן לתפיסה המשפטית-הדתית של אוגלי וה- ‘ Italia sacra ' שלו . מורטורי התייחס גם לשבטים האחרים בניגוד לנורמות המקובלות באותה עת . אפילו למונח " ברברים" הוא התנגד . השבטים היו אכן כאלה , אך מהעת שהיו לידידי רומי ולמשרתים בצבאם , הם נחשבו ללטינים לכל דבר . תיאודורוך הגדול , מלך האוסטרוגותים , היה אמנם איש מלחמות , אך גם שירה היתה מנת חלקו . דמותו ריתקה תמיד את ההיסטוריונים . ברוניוס , או...
אל הספר