פלכאנוב הרוסי החל את עידן ' המטריאליזם ההיסטורי' שלו עם הלוטיוס וד'הולבק , הבולטים מבין הלוחמים בצרפת נגד הדעות המקובלות , בעיקר בנושאי הדת והפילוסופיה . למרות היותם עשירים מופלגים , הטיפו השניים לחברה הפועלת על-פי חוקי הטבע והמשוחררת מכל כבלים דתיים ומוסריים . להלוטיוס היתה הצלחה באיטליה יותר מאשר לרוסו . לדעת בוואי הלוטיוס היה לדמות הנערצת ביותר על-ידי הנאורים האיטלקים , אפילו יותר מוולטיר . וארי ראה בו " הפילוסוף מעורר-המחשבה ביותר" מבין ה'פילוסופים' הצרפתיים , ואילו בקאריה העמידו בראש הערצתו . כבר הזכרתי פעמים רבות כיצד המרקיז כתב למורלה בראשית , 1766 כי ' על הנפש' של הלוטיוס היה המקור השני למה שכתב ב'על הפשעים : ' " הוא › הוליכני › בדרך › האמת › וגילה › לעיני › את › העיוורון › של › האנושות ל' › . על › הנפש › ' שלו › את › חב › את › מרבית › רעיונותי . " זארונה אפילו ליקט את כל הנקודות והסעיפים ב'על הפשעים' ואיתר להם סימוכים ב'על הנפש , ' בעיקר בתחום התועלתנות המדינית והחברתית עם יצירתה של רפורמה מקפת בדרכי הענישה והשיקום . ז'ונאר אף מוסיף השערה , כי התועלתנות של הלוטיוס השפיעה גם על...
אל הספר