פרק זה יבחן שני נושאים נפרדים אך קשורים זה לזה בתאוריית תקשורת , המכונים בדרך כלל כלכלה פוליטית ( political economy ) ופוסט קולוניאליזם . ( postcolonialism ) שני תחומי המחקר עוסקים בכוחם של אמצעי התקשורת ובסוגיות של בעלות ושליטה עליהם . תאוריות של כלכלה פוליטית , כפי שעולה מן המונח , מתמקדות בפוליטיקה ובכלכלה של מוסדות התקשורת ובטקסטים שהם מייצרים . מסורות מסוימות של כלכלה פוליטית – כגון תאוריית הסטנדרטיזציה של אדורנו שבה נדון ראשונה – בוחנות גם את האופן שבו הפוליטיקה והכלכלה הקפיטליסטיות משפיעות על קהלי התקשורת . כלכלה פוליטית מקושרת לתאוריה מרקסיסטית קלאסית ולהצהרתו של מרקס ( משנת ( 1859 שתודעה חברתית איננה נקבעת על פי רצונם הקולקטיבי של אינדיווידואלים , אלא על ידי המעמדות השליטים , שהם הבעלים של אמצעי הייצור הקפיטליסטיים ( ראו Easthope . ( and McGowan , 1992 : 6-45 אבל כבר אמור להיות ברור מן הדיון בסטרוקטורליזם ( פרק , ( 4 שהכלכלה הפוליטית איננה המסורת היחידה בתאוריית התקשורת שהושפעה מן המרקסיזם . עם זאת , תאוריות כלכלה פוליטית נוטות להיבדל מגישות סטרוקטורליסטיות למרקסיזם . הן מעדיפ...
אל הספר