פרק זה עסק בנושאים הבאים : התפתחויות היסטוריות ותאורטיות בפמיניזמים ובתאוריית התקשורת הפמיניסטית , כמו גם בתקשורת ובמגדר . פמיניזם רדיקלי ובעיקר המערכה של דבורקין נגד פורנוגרפיה . תאוריית המבט הגברי של מאלווי , כולל מושגי הסקופופיליה וההזדהות , וכן שלוש דרכי ההתבוננות המקושרות עם הוליווד . פנטזיות בייצור המוני בצורת אופרות סבון ( מודלסקי ) ורומנים רומנטיים ( ראדוויי ) המאפשרות לנשים להגשים תשוקות דמיוניות . הניתוח הפמיניסטי המבני של מקרובי לאידיאולוגיה של הנשיות בכתבי עת ובמדיה אחרים , כפי שהיא מזוהה מבעד לקודים של רומנטיקה , חיים אישיים / ביתיים , אופנה / יופי , מוזיקת פופ וחלופות מיניות חדשות . הניתוח האתנוגרפי של אנג לאידיאולוגיה של תרבות ההמונים לעומת האידיאולוגיה של הפופוליזם , כאשר האידיאולוגיה של הפופוליזם מציגה הנאה מהזדהות מלודרמטית עם הדמויות והנרטיבים ב"דאלאס . " התאוריה של באטלר – " צרות של מגדר" – כולל מושגי הפרפורמטיביות והמשחק המציבים את המגדר כקטגוריה חברתית – לא קטגוריה טבעית . פוסט פמיניזם , המפריד בין האישי לפוליטי ( למשל , ( girl power בהשוואה לפמיניזם של הגל השלישי...
אל הספר