רוב תאוריות האינטראקציוניזם שבהן דנו עד כה בפרק הזה עסקו בשאלות פעולה וסוכנות ( agency ) יותר מאשר בשאלות המבנה והכוח המוסדי . גופמן , כפי שראינו , מעוניין בצורות מיקרו חברתיות של פעולה והתנהגות , ולא בכוחות המקרו מבניים ( ממשלות , כלכלה קפיטליסטית , מוסדות משפטיים ) שאפשר לטעון שהם מעצבים את הקשרי הפעולה המיקרו חברתיים הללו . תאוריית היעדר המקום של מאירוביץ נקבעת על ידי ההשלכות החברתיות של טכנולוגיות תקשורת , אבל איננה אומרת הרבה על המניעים הכלכליים והפוליטיים העשויים לעמוד בבסיסן של התפתחויות טכנולוגיות ( ראו דיון בוויליאמס בפרק . ( 3 לתפיסתו של תומפסון בדבר כמו אינטראקציה מתווכת יש מבנה מוסדי , כמובן , אבל מה שמשנה יותר מכול הוא הדרך שבה האינטראקציה הזאת מעצימה קהלים בפועל בכך שתמיד קיים בה הפוטנציאל לגלות סתירות של אחורי הקלעים אצל העשירים והחזקים ( פוליטיקאים , ידוענים ) המופיעים בתקשורת . תאוריית התיוג ומושג הפאניקה המוסרית מיוצרים חברתית על ידי אנשים כמוני וכמוך ועל ידי התקשורת ומוסדות אחרים – בהשוואה , מבני כוח אידיאולוגיים ודיסקורסיביים פשוט מיותרים . האינטראקציוניזם הוא מבחינ...
אל הספר