פרק זה מתמקד בתאוריות של אינטראקציוניזם ( מלשון אינטראקציה . ( Interactionism אינטראקציוניזם הוא ענף של תאוריה העוסק באופן שבו אנחנו פועלים , כיחידים ובקבוצות , ביחסינו עם אחרים בסביבות חברתיות ספציפיות ( ראו Atkinson and . ( Housley , 2003 התאוריה האינטראקציוניסטית שעניינה תקשורת ההמונים ( או תקשורת מתווכת ) נובעת מן המסורת הסוציולוגית של האינטראקציוניזם הסימבולי , שמקורותיה באסכולת שיקגו . אסכולה זאת היוותה את הבסיס לפעולתו של ארווינג גופמן Erving ) , ( Goffman התאורטיקן הראשון שבו נדון . לפי תאורטיקן אחר מאסכולת שיקגו , הרברט בלומר , ( Herbert Blumer ) האינטראקציוניזם עומד על שלוש הנחות יסוד : . 1 " בני אדם פועלים כלפי דברים על סמך המשמעויות שיש לאותם דברים עבורם" : ( Blumer , 1969 : 2 ) פעולות ומשמעויות , אם כך , מייצרות את עצמן במצבים יום יומיים – לא בשום דרך הנקבעת על ידי מבני ייצור , כפי שטוענים בדרך כלל הסטרוקטורליסטים . . 2 " המשמעויות של דברים כאלה מופקות מתוך – או עולות מתוך – האינטראקציה החברתית שמקיים אדם עם אחרים" : ( Blumer , 1969 : 2 ) פעולות ומשמעויות מייצרות את עצמן ,...
אל הספר