תאוריות מרקסיסטיות סטרוקטורליסטיות בנוגע לפונקציה האידיאולוגית של תקשורת ההמונים נבחנו תוך שימוש בסוגי השיטות האמפיריות המקושרות למחקרי השפעות התקשורת . הדוגמאות המעמיקות והחדשניות ביותר למחקר הזה נעשו על ידי קבוצת המדיה של גלזגו ( Glasgow Media Group , GMG ) בבריטניה החל מאמצע שנות ה 70 ועד לאמצע שנות ה 90 של המאה ה . 20 מן הממצאים עולה שדגם הקידוד / פענוח של הול מאפשר לקהל טווח גדול מדי לפענוח אלטרנטיבי של הפקות טלוויזיה : אמנם יש הבדלים ב"קריאות" הקהל את דיווחי המדיה , אבל יש תמ › ת שכיחות הפושות במשמעויות המועברות לציבור ... אף שאנשים רבים עשויים " להתנגד" למסר הדומיננטי של תכנית , יכול להיות לה כוח להעביר עובדות , ולהשפיע על הרעיונות , ההנחות והגישות של הצופים . ( Eldridge et al ., 1997 : 160 ) וןג' 'אלדרידג ( John Eldridge ) ואחרים נטו להמשיג מבחינה תאורטית את אמצעי התקשורת – במיוחד ארגוני חדשות טלוויזיוניים – כמעצבים רבי השפעה של דעת קהל . אבל במקום לנקוט את גישת ה"השפעות , " המקושרת לביהביוריזם , קבוצת המדיה של גלזגו ניסחה מחדש את הדיון במונחי כוחם של אמצעי התקשורת לשרת את ה...
אל הספר