תאוריית שימושים וסיפוקים

תאוריות של תקשורת המתמקדות בהתנהגות , אך מטילות ספק ברעיון ההשפעות , הן הכוח המניע לגישה המנוגדת למחקר ההשפעות המסורתי . גישה זו ידועה בשם שימושים וסיפוקים . ( uses and gratifications ) המחקרים היוצאים מגישה זו בוחנים כיצד ממלאים אמצעי התקשורת את הצרכים והסיפוקים של המשתמשים בהם . ההנחה היא שקהלים משתמשים באמצעי התקשורת – אך לא להיפך . במילים אחרות , התהפכו היוצרות בתאוריות של השפעות התקשורת . ההיגיון הנמצא ביסוד גישת השימושים והסיפוקים הוא למעשה " הערכה של צריכת תקשורת במונחים הקשורים לקהל , ולא במונחים טכנולוגיים , אסתטיים , אידיאולוגיים או ' אליטיסטיים' במידה כזו או אחרת" Katz et ) . ( al ,. 1974 : 21 דרישות הקהל נחשבות לגורם מתערב חשוב במחקר השפעות התקשורת , והטענה היא , ש"חוקרי תקשורת אמורים לחקור את הצרכים האנושיים כדי לגלות עד כמה המדיה תורמים ( או שאינם תורמים ) ליצירתם ולסיפוקם" . ( Katz et al ,. 1974 : 30 ) עברנו משפת ה"השפעות" לזאת של " צרכים . " לתאוריית השימושים והסיפוקים הייתה השפעה ניכרת על תאוריות צרכנות , consumerism ) ראו פרק , ( 9 אבל מקומה יכירנה יותר בדיון על תאורי...  אל הספר