זרימה דו־שלבית והגישה הפנומניסטית

דומה שהמחקר " השפעה אישית" ( Personal Influence , 1955 ) על האופן שבו משפיעים אנשים על זרימת המסרים בתקשורת ההמונים היה הסתירה החשובה הראשונה לתאוריות השפעות התקשורת . מחקר זה – שהשתמש בגישה אנתרופולוגית דומה לזאת של מחקר " מידלטאון" ( Middletown , 1929 ) מאת בני הזוג לינד , כפי שינותח בפרק – 3 דיווח על האופן שבו נשים בעיר דיקייטר ( Decatur ) שבאילינוי ניהלו תקשורת אלה עם אלה אגב זרימת תקשורת ההמונים . ממצאיו התייחסו לקבוצה קטנה ולסקר גדול יותר . המחברים , אליהוא כ"ץ ופול לזרספלד , מתחילים בהשערה ביחס לאופן שבו הנוסחה של לאסוול אינה מצליחה להבחין בין בני אדם אינדיווידואלים לבין מוסדות התקשורת : הסתבר יותר ויותר שהאדם היחיד הקורא דבר מה , ומדבר עליו עם אנשים אחרים , אינו יכול להיחשב לביטוי בזעיר אנפין של ישויות חברתיות כמו עיתונים או כתבי עת . הוא עצמו צריך להיות מושא למחקר בתפקידו הכפול כמתקשר וכנקודת ממסר ברשת תקשורת ההמונים . ( Katz and Lazarsfeld , 1955 : 1 ) שרשרת התקשורת של לאסוול ( כפי שדנו בה קודם לכן ) מבוססת על העיקרון הבא : מסרי התקשורת יועברו ממקור מוסדי לאדם א , ומאדם א לאד...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה