תאוריה כמושג מופשט מעוררת חששות כבדים בקרב סטודנטים . היא מפחידה כמעט כמו פילוסופיה , המפיצה חיל ורעדה בקרב אוכלוסיית הלומדים לתארים מתקדמים ( שלא לדבר על איש אקדמיה אחד או שניים . ( אבל התאוריה היא למעשה לא יותר מאשר דרך חשיבה שהיא שיטתית ומתוחכמת יותר מאשר "חשיבה" במובנה היום יומי . דוגמה אחת אולי תספיק . כאשר אנחנו לומדים לנהוג במכונית – טקס מעבר שרובנו ניקח על עצמנו בשלב מסוים בחיים – עלינו לחשוב כל הזמן איך לסובב את ההגה , מתי לבלום , מתי לאותת לפנייה ימינה או שמאלה וכן הלאה . אבל איננו עוצרים כדי לחשוב מדוע אנחנו לומדים לנהוג במכונית , מדוע מכונית היא הדבר שבו אנחנו נוהגים , או איך אנחנו פועלים בתוך מערך מסוים של כללים וקונבנציות המהווים את " חוקי התנועה . " אם נעצור כדי לחשוב על כל הדברים האלה , סביר להניח שתקרה תאונה ! חלק מאתנו אולי צריכים לעבור " מבחן תאוריה" – אבל זהו למעשה מבחן מעשי , שמטרתו להפוך אותנו לאנשים העוסקים בנהיגה . בהמשך , חודשים מספר לאחר שעברנו את הטסט , וקנינו את המכונית הראשונה , אנחנו מתחילים לחשוב הרבה פחות על שאלות ה"למה" וה"איך , " שלא להזכיר את שאלות ה"...
אל הספר