בעולם הרחב אסדרת תעמולת הבחירות והפרסום הפוליטי נעה על הציר שבין מתן אפשרות לכל דורש לרכוש זמן שידור באמצעי התקשורת למיניהם לבין איסור על כל רכש של מדיה או על כל פרסום של תעמולת בחירות . התבוננות השוואתית צריכה להביא בחשבון שתי שאלות : ( 1 ) האם תעמולת בחירות בתשלום מותרת , ואם כן — באילו כלי תקשורת ( ציבורי או מסחרי ( 2 ) (? האם יש תעמולת בחירות במימון המדינה , ואם כן — באילו כלי תקשורת ? כאשר תעמולת בחירות בתשלום מותרת ברדיו ובטלוויזיה ואין כל מעורבות של המדינה בתעמולה , אנו מתייחסים לאסדרה כמערכת מתירנית . הדוגמה הבולטת היא ארצות הברית , אך גם אוסטריה ופינלנד מאפשרות לכל דורש לפרסם תעמולת בחירות תמורת תשלום . כאשר תעמולת הבחירות בתשלום מותרת — למשל בטלוויזיה המסחרית — ובו בזמן יש תעמולת בחירות במימון המדינה בערוצים הציבוריים , אנו מדברים על מערכת מאוזנת . בקטגוריה זו נמצא מדינות כמו אוסטרליה וגרמניה , שבהן מפלגות ומועמדים יכולים לרכוש זמן שידור בטלוויזיה המסחרית ובו בזמן הם זכאים לזמן שידור במימון המדינה בערוצי הטלוויזיה הציבורית . כאשר תעמולת בחירות בתשלום אסורה לחלוטין , אך היא ממ...
אל הספר