כאמור לעיל , הדין הישראלי והפסיקה דוגלים בחיוניות של חופש הביטוי לתהליך הבחירות . ההגבלות על חופש הביטוי שעסקנו בהן עד עתה בחוק דרכי התעמולה נבעו , בדרך כלל , מערכים העומדים גם הם בבסיס הבחירות הדמוקרטיות , בעיקר שוויון והגינות הבחירות . לעומת זאת , ההגבלות על התוכן של חופש הביטוי נובעות — נוסף על הערכים האמורים — גם מערכים שאינם קשורים דווקא בבחירות , כגון שמירה על הסדר הציבורי . כיום קבועים בחוק שני סוגים של הגבלות על תוכן של תעמולת הבחירות : ( א ) החוק קובע סוגי תכנים שהשימוש בהם אסור בתעמולת בחירות ; ( ב ) החוק מעניק ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית סמכות ושיקול דעת לאשר מראש את התשדירים של תעמולת הבחירות בטלוויזיה . בית המשפט העליון פירש בהרחבה רבה את שיקול הדעת של יו"ר ועדת הבחירות ואפילו את גדרי סמכותו . נתחיל בסקירת התכנים האסורים המוגדרים בחוק במפורט ונעבור לסמכות הכללית שניתנה ליו"ר ועדת הבחירות . ( א ) תכנים האסורים לשימוש בתעמולת בחירות החוק אוסר לשתף בתעמולת בחירות ילד או ילדה שגילם צעיר מ–15 שנה ( סעיף 2 ג לחוק (; כן נקבע איסור על שימוש בתעמולת בחירות בשמו או בדמותו של איש כוחו...
אל הספר