ג. סקירת המצב המשפטי

המחוקק קבע בחוק דרכי התעמולה שורה של הגבלות ואיסורים על תעמולת בחירות , אך דרכי התעמולה שלא נאסרו בו או בחוק אחר מותרות . יודגש כי הדין הישראלי והפסיקה דוגלים בחיוניות של חופש הביטוי לתהליך הבחירות . מכל מקום , בסקירה זו נתמקד באיסורים ובהגבלות על תעמולת הבחירות . הוראות אחדות בחוק דרכי התעמולה מטילות הגבלות ואיסורים על אופן התעמולה או על אופייה בלי התייחסות מיוחדת לאמצעי התקשורת המתווך אותה לציבור . כאלה הן ההגבלות על שימוש בקטינים בתעמולת בחירות והאיסור על שימוש בנכסי ציבור לתעמולת בחירות . הוראה זו קבועה בסעיף 2 א לחוק , והיועץ המשפטי לממשלה קבע הנחיות בעניינה . הוראה זו חשובה לא רק במישור העקרוני ( הבטחת שוויון בגישה למשאבי המדינה ) אלא גם בשל התלונות הרבות על הפרתה והפסיקה הענפה שפסקו בעקבותיהן יו"רים של ועדות בחירות , וביתר שאת בבחירות לרשויות המקומיות . עם זאת , רוב ההוראות בחוק דרכי התעמולה מתמקדות בהגבלה או באיסור של תעמולה באמצעי תקשורת מסוים , ורק בו ( רדיו , טלוויזיה , עיתונות וכו . ( ' המקור לגישה זו הוא החלטה של הכנסת בדיונים שקדמו לחקיקת החוק בשנת . 1959 27 ראו , לדוגמה ...  אל הספר