עמנואל גרופר , מירב סלקובסקי , שלמה רומי מבוא השימוש במושג ' ילדים ובני נוער בסיכון' רווח בתאוריה ובפרקטיקה של העבודה החינוכית-טיפולית עם ילדים ובני נוער . הקריטריונים להגדרת ' בסיכון' אינם אחידים , והם נקבעים בהתאם לתפיסה של הגורם המטפל או של החוקר שבוחן נושא זה ( רומי , . ( 2007 כתוצאה מכך אותו המושג משמש לתיאור מצבים מגוונים השונים זה מזה : תת-הישגיות בלימודים או נשירה מבית הספר ( דוח ועדת שמיד , (; 2006 מניעה מהילדים של תרופות , חיסונים או טיפול רפואי קונבנציונלי ( נקר , (; 2006 התנהגות אנטי-חברתית , עבריינות ושימוש בסמים ( להב , (; 2000 קיום יחסי מין לא בטוחים , היריון בגיל ההתבגרות , חוויה של הזנחה , חוויה של התעללות רגשית , פיזית או מינית , אובדנות , השמנת יתר ומחלות כרוניות אחרות , עוני , קשיים בקשרים חברתיים וכן הלאה ( דוח ועדת שמיד , . ( Reichl-Schonert , 2000 ; 2006 הקושי להגדיר את התופעה מתבטא גם בריבוי כינוייה . על מנת לנסות להגדיר את סוגיית הילדים ובני הנוער שבסיכון רווחו במהלך השנים – במקומות רבים בעולם , לרבות בישראל – כמה שמות וכינויים לתיאור התופעה . בעולם רווחים כינו...
אל הספר