מתוך הפסיקה עולות שאלות רבות על היקף הגנת החיסיון העיתונאי , ובפרט אילו סוגי מידע מוגנים על ידי החיסיון העיתונאי . האם החיסיון מגן גם על מידע שהמקור מסר ולא רק על זהות המקור ? האם החיסיון מגן גם על מידע שהמקור מסר אך לא פורסם ? האם החיסיון מגן גם על מידע שנאסף במרחב הציבורי אבל יכול לחשוף את זהות המקור ? פסק הדין בעניין הכשרת היישוב , למשל , עסק בכתבה שפורסמה במקומון כל העיר , שבה נטען כי בעלי השליטה , עורך מעריב עופר נמרודי וכתב העיתון רונאל פישר , מנצלים את כוחם העיתונאי לשם השגת פרסומים מסחריים לעיתון מעריב בדרך פסולה . קבוצת מעריב הגישה בגין הפרסום תביעת לשון הרע נגד רשת שוקן , המו"לית של כל העיר . במסגרת ההליך החליט בית המשפט המחוזי שלא להתיר לחקור את עדי הנתבעים בחקירה שכנגד , כיוון שהיו מקורות מידע של כל העיר , ועל אף נכונותם לוותר על החיסיון הנתון להם כמקורות מידע . בית המשפט קבע כך : משמע , כי במקום שהמקור אינו עומד על החיסיון , או מבקש לוותר עליו , אין לעיתונאי זכות לעכב בעדו . [ ... ] אך דווקא מתפיסה זו מתחייב טעמו של השופט המלומד , כי אין להרשות חקירה לעד שקיומה עשוי לחשוף ...
אל הספר