בהעלאת הנושא היהודי בעת הסערה שפרצה בשנת 1967 ונמשכה בשנת 1968 בלטו מאוד שיטות של פרובוקאציה , דימאגוגיה וניצול מניעים שפלים בקרב שכבות בעלות אינטרסים אנוכיים בחברה הפולנית . ואולם , הסערה האנטישמית שיקפה , למעשה בפי שהובהר , מאבק פוליטי חריף בין חבורות לחץ בחוגי השלטון . המאבק הסתיים , כאמור , בנפילתו של גומולקה , בדלדול שורות הפעילים ברבים ממוסדות השלטון והמדע ובעקרות רעיונית מוחלטת . המסע האנטישמי התבסס אך ורק על טיעונים שלא היתה להם אחיזה במציאות ועל האשמות חסרות שחר וחשף את נביבות העקרונות הרעיוניים וההכרזות בזכות "השוויון והצדק הסוציאליסטיים . " ביסודו דמה המסע האנטי יהודי בפולין בשנים 1967-1968 למערכות אנטי יהודיות שמנהלים המשטרים הטוטאליטאריים . בהתקפות אלו אין כל חשיבות להתנהגות היהודים ולאמיתות ההאשמות . באמצעות המסע האנטישמי משולב היהודי במאבקים פוליטיים שאינם קשורים אליו כלל . מבחינה אחרת נשאה המערכה האנטי יהודית בפולין אופי סטאליניסטי מובהק . היהודי לא נקרא בשמו , אלא הודבקו לו שמות גנאי למיניהם , שעד מהרה נהפכו למלות צופן מובנות לכול . בך גם בהאשמות המבוימות שהטיחה המשטרה...
אל הספר