עם שובו של גומולקה החל פרק חדש בקורותיה של פולין . תחילתו של פרק זה בתקוות חדשות ובהתרוממות הרוח , ואילו שקיעתו המהירה הולידה אכזבות צורבות ורפיון ועוררה את התחושה , שאין דרך להתיר את הכבלים ששמו ברית המועצות והמשטר שצמח בצלה . מסתבר , שגם ההתלהבות וגם המרה השחורה של הייאוש מקורם באי הבנה . הפולנים , ובייחוד האינטליגנציה הפולנית , שתלו ציפיות כה רבות ב"הפיכת אוקטובר" ובאישיותו של גומולקה , טעו פעמיים ו גם לא הבינו כראוי מה טווח האפשרויות לתמורות במסגרת שתחם משטר שהתקיים תחת עינה הפקוחה של מוסקווה , וגם לא עמדו על אופיו של האיש ולאדיסלאב גומולקה ועל מגבלותיו . תחילה נראה הכול שפיר ומבטיח . במשך שנים סימלה דמותו של גומולקה את הגוון העצמאי של הסוציאליזם הפולני , את השאיפה לגבש משטר שאמנם יקיים קשרים עם ברית המועצות וישתייך לגוש המזרחי , אך עם זאת יחתור לנוסח ליבראלי ומקורי של סוציאליזם פולני , מעין מזיגה של הדגם הסובייטי ושל זרמים מערביים . המציאות אחרי מותו של סטאלין , סימני ההפשרה , המבוכה שהולידה הוועידה העשרים , הביקורת על פולחן האישיות וליבראליזאציה מתונה - כל אלה הפיחו את התקווה , ש...
אל הספר