זה עשרות שנים נאבקות התנועות הלא אורתודוקסיות להכרה בגיוריהן . תנועות אלו זוכות בתמיכת תנועות האם בארצות הברית ובתמיכת ארגונים חילונים פלורליסטים בישראל . גופים אלו מפעילים לחץ פוליטי כבד על המנהיגות הישראלית ומרבים בעתירות לבית המשפט העליון בדרישה לחופש דת , ובכלל זה הכרה בגיור לא אורתודוקסי . ככל שהמערך האורתודוקסי נתפס כנכשל במשימתו וככל שההתנגדות החרדית מקשה על הגיור , כך גוברים הקולות התומכים במתן אפשרות לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים . " אם גיורים אלו תקפים בעיני מיליוני יהודים בארצות הברית , מדוע לא להנהיגם בישראל , " ? מקשים התומכים . 243 ישנם קולות ספורים במגזר החרדי הקוראים להפרדת הדת מהמדינה ( ראו לדוגמה דב הלברטל , " כן , להפריד , " הארץ , . ( 22 . 12 . 2010 דומה שאין זו עמדה מייצגת של מגזר זה . גיורים לא אורתודוקסיים , חשוב לומר , מוכרים כבר בישראל לעניניים רבים . פסיקות בג"ץ סללו את הדרך להכרה בגיורים לא אורתודוקסיים שנעשו בחו"ל לעניין הזכות לעלייה ולהתאזרחות . גיור לא–אורתודוקסי מוכר גם לעניין הרישום במרשם האוכלוסין , אף אם הגיור נעשה בישראל ( לאחר פנייה לבית המשפט וקבל...
אל הספר