מסורת זיהוי

לזיהוי הצמחים ושאר השמות שבמקרא ישנן מסורות פרשנות קדומות שעברו בקבלה . הפרשנים שאבו את מקור פרשנותם מכמה מקורות : א . קיומה של מסורת פעילה . ב . מסורת לימוד תיאורתית שהייתה מקובלת במקומם ובזמנם כפי שקיבלוה מדורי דורות . ג . ניתוח והיסק עצמאי שיצרו פרשנות מקורית . מסורת הזיהוי כפי שהיא מופיעה בספרות הפרשנית הענפה למקרא בימי הביניים אינה מוסרת בדרך כלל את מקורותיה . במילים אחרות : איננו יודעים מנין לרס " ג , לרש " י , ושאר הפרשנים זיהוי שמות הצמחים . בדרך כלל גם איננו יודעים אם אצל הפרשנים הובא זיהוי , פרי לימוד תיאורתי או שמא מקופלת בדבריהם מסורת לימוד פעילה שקיבלוה בקבלה בעלת השלכות הלכתיות מחייבות . רק במקרה אחד יש לנו כנראה עדות מפורשת מפי רס " ג ולפיה תרגום שמות העופות הטמאים שהביא הם על פי קבלה , כלומר , במסורת : " תרגמנו אלו העשרים עופות כפי שקיבלנו . " אבן עזרא סבר שלרס " ג אין מסורת תרגום וטען נגדו בחריפות : " כי אין לו קבלה , וכן עשה במשפחות ובמדינות ובחיות ובעופות ובאבנים . " 1 ראו ז ' עמר וא ' זיבוטפסקי , " כשרות הג ' אמוס , " תחומין כז ( תשס , ( ז " עמ ' . 387-379 2 רס " ג ...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים