מיון מודרני של צמחי המקרא לקבוצות הוא ביסודו מלאכותי ונתון בראש ובראשונה בזיהוי שמותם . ניתן למיין את הצמחים לפי קטגוריות שונות ; חלק מהצמחים עשוי להיכלל בכמה קבוצות . מיון אפשרי הוא לפי הגדרה בוטנית : צמחים רב-שנתיים לעומת חד ֿ שנתיים , עצים לעומת צמחים עשבוניים , צמחי בר לעומת צמחים מבויתים . מיון אחר הוא לפי בתי גידול : הצומח הים ֿ תיכוני או צמחי מים לעומת צמחים הגדלים במקומות יובשניים . במיוחד מקובל הסיווג בהתאם לשימושי הצמחים על ידי האדם : מזון ( תבואות , עצי פרי , קטניות וירקות ) ותעשיות שונות ( חרושת העץ , טקסטיל , קליעה ועוד . ( ניתן גם לסווג את שמות הצמחים בהתאם לספרי המקרא ולהראות , למשל , את המינוח הבוטני האופייני והייחודי של כל נביא . כדוגמה להמחשת בעיית המיון נציג את סוגיית ' צמחי הרפואה במקרא . ' נושא זה זכה למחקרים רבים , ודומה שאין כמעט דבר בין הכותרת ' צמחי רפואה ' ובין הטקסט המקראי . למעשה המקרא כמעט ושאינו מזכיר במפורש צמחים ששימשו לרפואה , כנראה , בשל המגמה להראות שה ' הוא הרופא ותחום הריפוי אינו בכח השפעתו של בשר ודם . 13 לצורך המחשה המונח ' הר ' על כל נגזרותיו נזכ...
אל הספר