לזיהוי הצמחים הנזכרים בכתבי הקודש ניתן להסתייע גם בחיבורי הרפואה העבריים מימי הביניים . מאחר שהצמחים ששימשו לרפואה נקראו בשמות שונים בהתאם ללשון ולמקום , היה צורך לזהותם באופן מוחלט ולהביא את כל שמותיהם . חיבור הרפואה העברי השלם והקדום ביותר שמצוי בידינו נקרא על שם מחברו – ' אסף הרופא . ' החיבור מכיל אוסף מאמרים ברפואה וכן תיאור של מאות שמות צמחים וסגולותיהם הרפואיות כולל שמותם ביוונית , בלטינית , בארמית , בסורית , בפרסית ובערבית . מקומו וזמנו המדויק של המחבר אינם ברורים , אך הרושם הוא שפעל באזור ארם נהריים , בארץ ֿ ישראל ובסוריה . תיארוך חיבורו נע בין המאות הששית לעשירית ( דעת המחבר נוטה למאה התשיעית . ( הקושי בתיארוך מוחלט נובע מכך שהספר עבר עריכות מאוחרות והעתקות רבות . מכל מקום , הקביעה שחיבורו נמנה עם החיבורים החשובים ביותר לזיהוי שמות הצמחים הנזכרים במקורות ישראל בכלל אינה מוגזמת . בחיבור זה נזכרים למעלה מששים צמחים הנזכרים במקרא ובספרות חז " ל בשמם העברי . ההתמודדות עם שמות הירקות , הפירות וצמחי המרפא העבריים וזיקתם למקרא ולספרות חז " ל נמשכה לאורך כל הדורות . דוגמאות למחברים מת...
אל הספר