אחרי חורבן הבית הראשון עדיין נשארה בארץ אוכלוסיה חקלאית ישראלית ( ירמיהו נב טז ) ששימרה את מסורת השמות העבריים של הצמחים . דומה שעם ירידתה של העברית כשפה דבורה עיקרית ודחיקתה על ידי הארמית , תהליך ממושך והדרגתי שהחל כבר בשלהי בית ראשון ונמשך כאלף שנה , התעורר הצורך לתרגם את המקרא לארמית . התרגומים הארמיים היהודיים העיקריים הם תרגום אונקלוס ( המאה השניה לסה " נ ) והתרגומים הירושלמיים ( חלקם נערך בתקופה הביזנטית ובראשית התקופה הערבית . ( למען דוברי היוונית נכתב , למשל , תרגום השבעים ( ספטואגינטה . ( חוסר העקיבות שקיים לעתים בזיהוי הצמחים מעיד על כך שחלקים שונים של התנ " ך תורגמו בידי מתרגמים שונים ( מאה שלישית-שניה לפנה " ס ) ועל טביעת ידם של עורכים מאוחרים . תרגומים או תחליפים יווניים נוספים שמבוססים יותר על המקור העברי ונכתבו במאה השניה לספירה , כגון : תרגום תיאודוטיון , תרגום עקילס ותרגום סומכוס . מאוחר יותר הופיעו תרגום הוולגטה בלטינית מיסודו של הירונימוס 340-420 ) לסה " נ בקירוב , ( הפשיטתא בסורית והתרגום לתורה בניב הארמי-השומרוני . מלבד זאת ישנם עוד עשרות 1 גם דתות אחרות מושפעות מה...
אל הספר