פרק י' ׀ האם החכמים עיוותו את התנ"ך?

קושיה : יש הבדל רב בין אורח-החיים היהודי המתואר בתנ"ך ובין אורח-החיים היהודי-דתי הנהוג היום . אורח-החיים הדתי היום מבוסס על ההלכה , מערכת החוק היהודי המסדרת יחסים בין אדם למקום ובין אדם לחברו . שורשיה העיקריים נקבעו במה שחז"ל קראו " תורה שבעל-פה" - הדינים והמסורות שלא נכתבו בפירוש בתנ"ך , והם המושא לדיונים ארוכים ומפורטים בספרות המשנה , המדרש והתלמוד . גם אם נניח שהתורה היא פרי התגלות אלהית , בוודאי פירושי החכמים הם פרשנות אנושית , וכל פרשנות אנושית מועדת לטעות . כמעט בכל פרק במשנה ובכל דף בגמרא מצויה מחלוקת בין חכמים , זה אוסר וזה מתיר . אם כן , מה הבסיס לטענה שכדי לעבוד את ה' עלינו לאמץ דווקא את ההלכה של חכמים ? אולי הקב"ה התכוונן למשהו אחר ? מה עושים כאשר התורה אינה ברורה ? מעיון בכתוב בתורה עצמה , מסתבר שליד " התורה שבכתב" של חמישה חומשי תורת משה , היו גם מסורות בעל-פה שלא נכתבו . התורה בעצמה רומזת לחוקים ידועים שהיא אינה מפרטת אותם . התורה מפרטת למשל את דין " אמה עברייה , " ילדה שנמכרה למשפחה אחרת לשירות בבית ול"ייעוד" לנישואין עתידים עם בני המשפחה : " ואם לבנו ייעדנה , כמשפט הבנו...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים