באשר למהפכה הרוחנית שעשה התנ"ך ובאשר לבשורה הרוחנית-מוסרית שיש בה . לעומתם חוקרים כופרים נוטים להמעיט בחידוש התנ"כי , להדגיש את הדמיון התרבותי בינו ובין תרבויות שכנות ולפקפק באמינות הסיפורים . " חקירה מדעית" התלויה כל כך באידיאולוגיה , קשה לקרוא לה מדע . עובדה שבמדעי הטבע אין חילוקי דעות גדולים וניכרים כאלה בין מאמינים ולא מאמינים . יש משהו בנושא התנ"ך , מסמך אמוני מרכזי למאות מיליונים של מאמינים , המזמין אנשים להשקיע בו עקב עניין עז לאשש או להפריך אותו . הדבר מורגש עוד יותר בארץ ישראל , כאשר שאלות רבות כל כך של זהות , תרבות ופוליטיקה סובבות סביב המקור המקראי . הציונות והפוסט-ציונות מעורבים עמוק בחקירה זו , המתיימרת להיות מדעית ואובייקטיבית . על כן יש להיזהר מראש מכל מיני מסקנות , כי רבות מהן נגועות באידיאולוגיות מסוגים שונים . אין לי ספק שיש ממד אובייקטיבי ומבורך בחקר המקרא באמצעות כלים אקדמיים . הכרת השפות העתיקות , גילוי ופיענוח מסמכים עתיקים של משפט ופולחן , מסחר ואמונה פרסו לעינינו תמונה עשירה של המזרח התיכון העתיק , שבתוכו פעלו אבותינו וממנו צמחה התרבות הישראלית . דרך חקר זה ניתן...
אל הספר