שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט : שואה ועצמאות . שואה כבר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה יוחדה המילה המקראית שואה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה . למילה שואה גוני משמעות שונים בתנ"ך : שממה , סופה וגם אסון וחורבן . למשל : " ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה " ... ( ישעיהו י , ג (; " ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ... ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי" ( ישעיהו מז , יא (; " יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל" ( צפניה א , טו . ( המילה משמשת בפיוטים ומשמשת שוב בספרות העברית המתחדשת במשמעויותיה השונות . בעיתונות העברית של המאה התשע עשרה היא משמשת בעיקר במשמעות ' אסון , ' כגון בביטויים 'להמיט שואה , ' 'להביא שואה . ' משורש המילה שואה יש במקרא כמה פעלים שמשמעם ' נהרס , ' ' נעשה שומם , ' כגון " עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה" ( ישעיהו ו , יא . ( ומקובל לקשור את שואה למילה שוא המציינת ריקנות . פרשני ימי הביניים רואים קשר בין הפועל השתאה למילה שואה , בדומה לקשר שבין הפועל השתומם למילה שממה...
אל הספר