הנרות דולקים בימינו בעיקר בהקשרים טקסיים מסורתיים : נרות חנוכה , נר של שבת ויום טוב , ולהבדיל – נר נשמה . מטבע הדברים בימי קדם היה הנר כלי תאורה מרכזי אשר דלק בכל בית , וצורה אחרת הייתה לו : לא גליל של שעווה , כי אם כלי קיבול , עשוי על פי רוב חרס , ובו פתילה הדולקת בשמן . המילה נר גזורה מן השורש נו"ר , המציין אור ואש . מילה נוספת משורש זה היא מנורה . בעת העתיקה הייתה המנורה כלי שהתקינו עליו נרות : " על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני ה' תמיד" ( ויקרא כד , ד . ( עם התפתחות הטכנולוגיה בעת המודרנית נפרדה המנורה מן הנרות , וקיבלה בנות לוויה חדשות מן השורש נו"ר : נורה ונורית . השורש נו"ר משותף לכמה מן הלשונות השמיות . המילה הארמית נור מופיעה שבע עשרה פעמים בספר דניאל , בין השאר בצירופים נהר די נור ' ) נהר של אש' ויש מפרשים ' אור של אש ( ' ושביבין די נור ' ) שביבים של אש . ( ' דומה להם הצירוף זיקוקין די נור שמקורו בתלמוד . פירושו המילולי הוא ' ניצוצות של אש , ' אך בימינו הוא משמש במשמעות חדשה : אורות צבעוניים המתפוצצים באוויר בטקסים חגיגיים . גם שם הפרח נורית מתקשר לכאן : כאשר נקבעו שמות עברי...
אל הספר